מיכל קנדל- טיולי אתנחתא

"טיולי אתנחתא"- מיכל קנדל, בעלים

*שם:  
*טלפון:  
אימייל:  
*הערה:  


  • הזמנה אישית- מפגש חברתי וזכייה בנקודה (23/04/2009)

    לטיול מזמר בגן לאומי חוף השרון בין געש ושפיים עם שירי רחל שפירא (ילידת שפיים) ושירי ים נוספים. תפיסת היהדות והציונות את הים לאורך התקופות דרך השירים. טיול קסום בנוף רומנטי. במהלך הטיול יחולקו שירונים ונזמר בליווי הקלטות ומגבר (מפת הגעה ונקודת מפגש ינתנו בהמשך)
    מתי? ביום חמישי 7/5/09 בין השעות 18-20
    כמה יעלה לי? 30 ש"ח כולל 5 ש"ח עמלה ונקודה לזכותך ועל כל חבר/ה נוסף...
    אשמח לראותך בטיול
    מיכל קנדל, קבוצת מגידו


     
  • הסיפור מאחורי "מה אברך לו?" - רחל שפירא (27/04/2009)

    רחל שפירא, ילידת וחברת קיבוץ שפיים נהגה לכתוב שירים "למגירה" כנערה.

    כאשר בן כיתתה, אלדד קרוק, נהרג, חרגה ממנהגה זה וכתבה לזיכרו שיר אשר פורסם בחוברת לזיכרו ובעלון הקיבוץ.

     

    אלדד קרוק (דדי)

    יליד ספטמבר 1945, קיבוץ שפיים.

    איש טבע רגיש לכל. אהב טבע- הן טיולים והן את החי והצומח.
    " ... וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות ..."

    הכיר את הצדפים ואת בעלי החיים שעולמם מתחת לאבן .." ויד האוספת צדפים עלי חוף".

    ידע לנגן על כלי נגינה שונים.
    אלדד היה קשוב לזולת ועזר לכל .." ואוזן קשובה לגדולים וקטנים..."

    עם פרוץ מלחמת ששת הימים, גויס למילואים. נפצע באופן קל וביקש שחבריו הפצועים יטופלו לפניו. אולם אז נפצע בשנית ומת  מפצעיו ביום השני ללחימה 6.6.67, כ"ז איי'ר תשכ"ז. בקרב בשעפת באזור ירושלים.

     

    קיבוץ שפיים מזוהה עם בית המלון הנוכחי, אך בשנות השישים, היה זה בית הבראה צנוע וקטן בלב הקיבוץ. יאיר רוזנבלום מפקד להקת חיל הים התארח בבית הבראה זה למספר ימי החלמה בסוף שנות השישים. רוזנבלום דיפדף בעלון הקיבוץ ובחוברת ההנצחה שהיו מונחים בבית ההבראה ועיניו נתקלו במילות השיר המרגש של נערה עלומה דאז, בת הקיבוץ.

    הוא חזר עם השיר לביתו וכעבור זמן מה זימן את אחת הסולניות של הלהקה- רבקה זוהר, לימד אותה את הלחן המרגש, נכנסו השניים לרכב ושמו פעמיהם לקיבוץ שפיים.

     

    רוזנבלום הגיע לשפיים, חיפש אחר הנערה – רחל שפירא, משך אותה אל חדר האוכל של הקיבוץ ושם ניגן על פסנתר הכנף, את הלחן לשיר הזיכרון שלה על בן כיתתה אלדד קרוק בעוד רבקה זוהר מזמרת את השיר ,שהפך ברבות השנים לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

    רחל שפירא, התרגשה כמובן לשמוע לראשונה לחן וביצוע למילים שכתבה.

     

     


     
  • טיול סופשנה לחדרי מורים- מסובסד (21/05/2009)

    סיכום שנת הלימודים, רגע לפני החופשה של הילדים, נסיעות לחו"ל ועוד הרגשה כללית שכולנו בחופשה הגדולה...

     

    גם למורים של ילדינו ולצוותי הגננות – מגיע!!!

     

    מסיימים בצהריים את הלימודים ויוצאים לטיול מגבש, חוויתי, מהנה, מפנק והכי חשוב-

     

    אני מוכרת ע"י ע"י הקרן לקידום מקצועי של משרד החינוך ולכן עלות הטיול בהדרכתי הוא הוצאה מוכרת.

     

    כעת הצוות יכול להתפנק בארוחה ובשאר כראות עיניו וגודלו.

     

    נותרו מספר תאריכים בודדים פנויים במהלך חודש יוני, מהרו ושריינו לכם אחה"צ טיול מפרגן לחדר המורים/מחלקת הגננות של ילדיכם/נכדכם...

     

    להתראות בטיולים,

     

    מיכל קנדל

    טיולים בסגנון אחר


     
  • טיול (עצמי) רטוב לשבועות- עם קטיף תותי עץ היישר בטבע (27/05/2009)

    נחל קייני-

    עכשיו שעצי התות בשיאם אספנו את הילדודים ו"קפצנו" לביקור קצר בנחל קייני. כן, כן, ההוא מ"יעל אשת חבר הקיני" שהורידה יתד ברזל על סיסרא הישנוני ושיכור ספל החלב. הנחל קצרצר. מסלול מעגלי בינות עצי אקליפטוס, תאנים ותות. הנחל זורם גם עכשיו (טוב זה לא האמזונס, זה נחלונצ'יק, אבל מה? זורם! נסענו לנו לכיוון צומת מגידו. בהגיעכם מכיוון מערב- ישנה פנייה מתחת לכביש במינהרה אל תחנת דלק של חברת "דלק". נכנסים וחונים בתחנה זו. מאחוריה רואים את המדרון של אפיק הנחל ועצי אקליפטוס ופונים אליהם. מיד בהגיעכם לאקליפטוסים- יש לחצות את הזרם הקליל לצד השני ולפנות במעלה הנחל (שמאלה). לאלו המגיעים מצפון הכניסה לתחנה נוחה ביותר ועל הכביש הראשי של וואדי ערה.

    יורש העצר מיהר לפנינו תוך ליקוט זרעים של סרפד. סרפד הכדורים היבש (ורק! כשהוא חום-אפור ויבש מאד) ניתן לקטוף את הכדורים, לנשוף עליהם ובכף היד של יורש העצר נותרו זרעים הנראים כמו זרעי פשתה והטעם כמו של גרעינים קלויים מהטבע. הצלחנו להגיע אל הנחל. בנקודה זו הגענו למאגר בטון קטן שנועד לאסוף את המים הזורמים לכבוד עדר צאן/בקר שרועה באזור. אבל כאן התעכבנו רבות על עץ התות הקיים בפינה זו. מבחינת הזוועטוטים יכולנו למצות את הטיול כאן ועכשיו. בואו עם חולצות מתאימות כנגד לכלוכו של מיץ התות העסיסי. ועם נעליים לכניסה למים.

    בנחל ניתן לראות מדי פעם צבי ביצה העולים אל פני המים לשאוף קצת אוויר וחום שמש. בסמוך, שרידי גשר אבנים קטן עם קשתות, שהפטל הסבוך כמעט ומסתיר אותו. גשר זה הוביל אל חאן קדום שהיה בסמוך לכפר לג'ון. הכפר לג'ון כונה כך בשל מחנה הלגיון הרומי בסמיכות לצומת העכשווית. ציר וואדי ערה היווה דרך עתיקה מאזור החוף אל העמק ומי ששלט במפגש (הצומת של היום) חלש למעשה על הדרך ולכן ריבוי השכבות הארכיאולוגיות בתל מגידו הסמוך. אבל על כך בטיול אחר... כשהצלחנו לנתק את הזעטוטים מהתות תוך הבטחה לעוד בהמשך, צעדנו לנו בבטחה הלאה "כנגד הזרם". המשכנו לנו בנחת בינות לעצי האקליפטוסים. הילדים שלנו בעלי רפלקס התפשטות מיד כשרואים מים ולכן חלצו סנדלים, פשטו בגדים ונכנסו לשכשך במים, לאסוף חלזונות שחרירים ולחפש אחרי הצפרדעים המקרקרות. המשכנו לנו בנחת, בואכה התאנים עד לעץ תות ענקי נוסף. בסמוך לו מתקן שאיבה ולצידו רואים איך המים מפכים ..מתחת לעוד עץ תות נפלא.

    בעיקרון אפשר לסיים כאן ולהתחיל לחזור לרכב. המעוניינים ב"אתגר" יכולים להמשיך, אולם הפעם על גבי דרך עפר מאחר והמשך הנחל התמלא בסבך פטל דוקרני ובלתי עביר לצערי.

    בהמשך הגענו לגבעונת קטנה עם ברושים שמצידה האחר ניצבת טחנת קמח מרשימה שפעלה עד 1948. בכל נקודה אפשר לחזור על שביל עפר ממול, תוך 10 דקות הליכה אל הרכבים. מי שרוצה יכול להמשיך ולטפס בשביל שמעל טחנת הקמח, להתרשם מאמת המים שתיעלה את המים לארובות גבוהות מהם המים נפלו והפעילו גלגלי כפות. בהמשך השביל נח וממשיך לאורך אותה אמת מים עד שהיא נעלמת בשיחי הפטל והקנה ואנחנו יוצאים אל דרכי עפר שמעבר להן עינות קייני (יבשים בעונה זו).

    ניתן להעביר במסלול הזה שעה עד שעה וחצי בכיף להשיט סירות מנייר בזרם המים (ולאסוף אותן), למצוא פינות רומנטיות (למרות נוכחות הילדודס) ולהנות מפינת חמד נפלאה על כביש סואן ומוכר. חשוב לרוץ עכשיו, רגע לפני שתותי העץ הטעימים יעלמו וישארו רק העלים להאכיל את זחלי טוואי המשי. (כן, אלו זחלים ולא "תולעים" אבל על כך פעם אחרת).

    שלכם, מיכל קנדל

    טיולים בסגנון אחר

     


     
  • מדוע חוגגים את טו באב? (09/07/2009)

    "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים

    טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום

    הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות

    בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה.  ובנות ירושלים יוצאות וחולות (רוקדות) בכרמים"   מסכת תענית

     

     

    לפי הכתוב התנ"ך, היה סכסוך בין השבטים אשר בעקבותיו נדרו שלא יינתנו לבני בנימין נשים מישראל. לאחר מספר חודשים התחרטו ראשי השבטים כי כך למעשה הם מייעדים את שבט בנימין לכליון. מכיוון וכך, יש צורך להעלים עין ולפתור את הנדר בצורה מקורית. כך הותר לבני בנימין "לחטוף" נשים מישראל ולשם כך הנשים חוללו בכרמים:

     

     

    יג וַיִּשְׁלְחוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיְדַבְּרוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן; וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, שָׁלוֹם.  יד וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן, בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד; וְלֹא-מָצְאוּ לָהֶם, כֵּן.  טו וְהָעָם נִחָם, לְבִנְיָמִן:  כִּי-עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ, בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.  טז וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה, מַה-נַּעֲשֶׂה לַנּוֹתָרִים לְנָשִׁים:  כִּי-נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן, אִשָּׁה.  יז וַיֹּאמְרוּ, יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן; וְלֹא-יִמָּחֶה שֵׁבֶט, מִיִּשְׂרָאֵל.  יח וַאֲנַחְנוּ, לֹא נוּכַל לָתֵת-לָהֶם נָשִׁים--מִבְּנוֹתֵינוּ:  כִּי-נִשְׁבְּעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אָרוּר, נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. 

     

    יט וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג-יְהוָה בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית-אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, לִמְסִלָּה, הָעֹלָה מִבֵּית-אֵל שְׁכֶמָה--וּמִנֶּגֶב, לִלְבוֹנָה.  כ ויצו (וַיְצַוּוּ), אֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר:  לְכוּ, וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים.  כא וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן.  כב וְהָיָה כִּי-יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם לרוב (לָרִיב) אֵלֵינוּ, וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם--כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ, בַּמִּלְחָמָה:  כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם, כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּ. 

     

     

    כג וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם, מִן-הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ; וַיֵּלְכוּ, וַיָּשׁוּבוּ אֶל-נַחֲלָתָם, וַיִּבְנוּ אֶת-הֶעָרִים, וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם.  כד וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ; וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם, אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ. 

                                                שופטים כא יג-כד

     

     

    אמנם בפסוק י"ט מצוין חג קדום מימים ימימה, אולם הוא אינו נזכר בתורה, על מה מדובר? רק במועד מאוחר יותר מוזכר במקורותינו ההקשר של אמצע הקיץ, אמצע עונת הבציר והלבנה בשיאה כמועד הטוב ביותר (ראו רבן שמעון בן גמליאל).

     

    על מנהגי החג בימינו, על הקשר בין החג והטבע- בהמשך....

     

    מיכל קנדל

     טיולים בסגנון אחר

     

     


     
  • מי מהאחיות שבתה את לב הצעיר? (21/07/2009)

    אלף נשיקות לך אהובתי,

    כך הבטיח אבשלום פיינברג לאחת משתי האחיות לבית משפחת אהרונסון.

    אבשלום, הצעיר השרמנטי היה בן בית בבית משפחת אהרונסון. הוא עבד עם אהרון, בכור ילדי המשפחה, בחוות הניסיונות בעתלית ואח"כ בגן האיקלום בחדרה (לשם נטייל בפעם אחרת).

    הוא נהג לכתוב לשתי האחיות וכנראה גם פלירטט עם שתיהן. אך היה ארוסה רק של אחת מהן. מי מהן?

    על כך וסיפורים נוספים בטיול המזמר בט"ז באב, 6/8 עם סיפורים על אהבות- אהבה רומנטית ואהבה טרגית, אהבה נכזבת ואהבה יפה מתובל בשירי אהבה ויין שגם ישתה...

    דוד בר-שלום (דדי והילד) ילווה אותנו בשירה וגיטרה ונסיים בביסטרו בר ADAMA    חדש בשכונת זמארין הקסומה עם תצפית לא שיגרתית על הכרמל וחופו.

    מיכל קנדל

    טיולים בסגנון אחר

     


     
  • איזה פל"א- דוגמא לשיווק מפה לאוזן (01/08/2009)

    כיצד עובדים קשרים "מפה לאוזן"?

     

    בטיול מזמר "הימים היחפים" של אהוד מנור

    ז"ל בבנימינה בו השתתפו 10 נשים , שציינו

    יומולדת לחברתן, חילקתי בסיום המוצלח הזמנה לטיול מזמר נוסף הפתוח

    לקהל הרחב- "זו שנולדה ליד הים".

     

     

     

    אחת מהלקוחות (להלן לקוחה א') חזרה הביתה נלהבת והראתה לחברה נוספת (להלן לקוחה ב). לקוחה ב' שיננה את שמי, נכנסה לאתר שלי ויצרה עימי קשר.

     

     

    לקוחה ב' נרשמה לטיול המדובר. נהנתה מאד ותגובת שרשרת לא איחרה להגיע...

     

     

    לאחר השתתפותה בטיול הנ"ל, חזרה נלהבת ולמחרת נפגשה עם שתי חברות- לקוחה א' הממליצה הראשונה ולה היא גם הודתה. ועם אשת קשר נוספת- ג'. מסתבר שאשת הקשר ג', הינה כתבת עצמאית עבור מגזינים שונים.

     

     

    אשת הקשר- ג' פנתה אלי וצרפתי אותה לטיול סגור עבור קבוצה, בתאום מראש עם אחראי הקבוצה.

     

    בעקבות טיול זה פורסמה תזכורת קלה לגבי במגזין "חיים אחרים" בגליון האחרון- גליון יולי 2009.

     

     

    כעת יצר עימי קשר לקוח ד'- שקרא עלי במגזין ולטיול הקרוב במוצאי ט"ו באב

     

     

     

    הוא נרשם לטיול יחד עם עוד 16 (!!!) אורחים.

     

     

     

    כך עובד "פה לאוזן!!!"

     

     

     

    מיכל קנדל

    טיולים בסגנון אחר


     
  • לילה, ירח, ים - אני ואת/ה (24/08/2009)

    טיול ליל ירח וסדנה זוגית לקינוח- 3/9

     

    טיול רגלי לאור ירח אל תל דור הקסומה בהדרכת מיכל קנדל:

    נטייל אל העיר האבודה על רקע הקצף הלבן של הים. נספר את סיפורו של מקום -  כסף, תככים ופוליטיקה בעת העתיקה. שמן של נשות דור העתיקה נודע למרחוק. הגברים, יורדי ים מיומנים, ידעו לנצל את משאבי הטבע סביבם ואנו נבחן את גדולתה של דור על סמך שיתוף הפעולה היעיל בין גבריה ונשותיה של דור העתיקה.

     

    לאחר הטיול הרגלי הנינוח (כשעה) נתקבץ אל מדורה חופית ונעבור חוויית סדנה זוגית עם מיה גל ויו-חנן:

    מפגש קסום, אינטימי ואוהב בו נעיז להתבונן אחד לשני בעיניים, בלב, בנשמה.
    נעמיק לצלול אל תוך האהבה הראשונית שבינינו
    אל תוך הקשר המהותי וה
    אמיתי שלנו. מעבר לעטיפות, לציפיות, לשיפוטיות. מעבר לטרדות היום-יום
    נלמד איך לתקשר זה עם זה מעבר למילים, איך להיות ברגע הזה שתי נשמות הארוגות זו בזו במקום הכי עמוק והכי אינטימי.

     

    נקנח את הערב המיוחד הזה ביין וארוחת קדרה צמחונית (פויקה) אשר תלחש עבורנו על הגחלים בזמן הסדנה.....

    נפגשים  בשעה 21:30 בצומת הכניסה לדור/נחשולים על כביש 4 (חיפה-ת"א( למשך כארבע וחצי שעות.

    מחיר הפעילות  115 ₪ למשתתף.

    חברי ביז יקבלו נקודה אחת מכל אחד מאיתנו – סה"כ 3 נקודות לאדם.

     

    הסדנה מיועדת לזוגות  בלבד

     

    מינימום משתתפים לקיום הטיול והסדנה – 10 זוגות

    לפרטים נוספים:

    מיכל  050-4898639; מיה050-7312284  יו- חנן 052-8880701

    להרשמה ותשלום דרך האינטרנט:

    https://www.ezpay.co.il/Payment.aspx?id=13831

     

     

     


     
  • איזו התרגשות ופרפרים בבטן.. (28/08/2009)

    הבן שלי, בכורי, יושר העצר עולה לכיתה א'!!!

    היום היה מפגש הכרות עם הכיתה, המורה והתלמידים למשך שעתיים בבית הספר. רגע לפני יום הלימודים הראשון...הבן היה נרגש מאד עד כדי כך שהתבכיין שאינו רוצה ללכת לביה"ס.

    ישבנו ברוגע ושוחחנו, למה הוא לא רוצה ללכת לבית הספר.

    הצלחתי להוציא ממנו שהוא מפחד.

    וכי למה הוא מפחד?

    בגלל שהוא חושש שאינו מכיר את הילדים בכיתה. עברנו על 5 החברים שלו מהגן שאנחנו כבר יודעים שיהיו עימו בכיתה. חשבנו יחד ליד מי מהם הוא יבחר לשבת במהלך השנה, וראינו שמתוך 21 הילדים, 6 (כולל אותו) הם מאותו הגן.

    אבל הוא טען שהוא חושש ש"יהיו הרבה שיעורים"-

    ואני שואלת אתכם:     

    מהיכן לילד כזה לדעת שיש בכלל שיעורי בית?

    למה שיחשוש שהם יהיו רבים?

    למה הוא כבר חושב שיהיה לו קשה איתם? (בעיקר לאור העובדה המצערת לדעתי, שהגננת הכינה את הילדים כ"כ טוב לכיתה א' שאני חוששת שיהיה לו משעמם כי הוא כבר מצליח לקרוא קצת מילים, פעולות חשבון כולל לוח הכפל במקצת)

    הרגעתי אותו ואמרתי (ללא בסיס, יש לציין, רק מקווה כך) שבכיתה א' אין הרבה שיעורים.

     

    לפני כמחצית השעה חזרנו מבית הספר. הילד זורח ומאושר. היה מפגש מצויין והוא נרגע. אנחנו מתרגשים לקראת יום שלישי!!! 1/9

     

    שלכם, מיכל קנדל

     


     
  • הסיפור מאחורי השיר "בשנה הבאה" של אהוד מנור ז"ל- (22/09/2009)

    בשנת 73', לאחר מותה של האם רחל ויינר, ואהוד ואחיו הגדול נותרו לבדם מהמשפחה, אמר אהוד מנור שיש לו חלום. חלום שהוא יודע שאינו יכול להתקיים, ובכל זאת- הלוואי שיהודה (האח הצעיר), זאב (האח הגדול), ישראל(האב), רחל(האם) והוא- אהוד, היו שוב נפגשים ויושבים על המרפסת וסופרים ציפורים נודדות....

     

    את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד עם הרבה כאב ורגש וכהרגלו העביר את המילים לנורית הירש המלחינה. אהוד ישב בחום אוגוסט-ספטמבר על מרפסת ביתו בשעות הערביים, כאשר חמסין היום נשבר, בערך בחמש/שש אחה"צ והסתכל אל מול ביתו אל חורשת האקליפטוסים אליה התכנסו הציפורים הנודדות ללון.

    כאשר חזרה נורית עם הלחן העליז אל אהוד והוא אישר לה אותו, ביקשה ממנו עוד בקשה אחת- אם מקובל עליו הלחן העליז היא אינה יכולה לסיים שיר כזה שמח במילים המקוריות:

    "בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים/ מול האור הניגר, הלבן

    אנפה לבנה, תפרוש באור כנפיים/ והשמש תשקע בתוכן"

    לא שינה לה אמיתות המצב, אלא ששיר כזה שמח חייב אופטימיות, התחלה, תקווה. אהוד מנור נעתר לה ומשנה מילה אחת קטנה והשיר מושר ע"י אילנית ועד עצם היום:

    "בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים/ מול האור הניגר, הלבן

    אנפה לבנה, תפרוש באור כנפיים/ והשמש תזרח בתוכן"

    סיפורים על שירים נוספים- בטיול המזמר בבנימינה ב-16/10/09, יום שישי בין השעות 17:00-20:00

    שלכם, מיכל קנדל


     
  • לטייל באמצע השבוע "ככה סתם"? (04/03/2010)

    לטייל באמצע השבוע "ככה סתם"?

     

    מתי בפעם האחרונה פינקת את עצמך?

    לקחת יום חופשי ממטלות "ככה סתם" באמצע השבוע?

    ובשביל מה? לצאת לטבע, לנשום אוויר הרים צלול, לראות פריחה צבעונית, הרבה ירוק בעיניים, צל עצים וקרניים מלטפות של שמש אביבית.

     

    (התמונה היא מ"פינת התרגעות" במהלך הטיול...)

     

    היתרון באמצע השבוע הוא הפינוק האישי והתמקדות בך!

    יתרונות נוספים הם שבאמצע השבוע אין הרבה אנשים בדרכים, החיבור לטבע הוא רגוע ואמיתי יותר, אין פקקים בדרכים, הרגשת האינטימיות בטבע גדולה וסוף השבוע או ימי החג נשמרים עדיין למפגשים המשפחתיים או לאירועים החברתיים שבצידם.

    מוזמנים להצטרף לטיול "האינדיאני" שהוא פרי שיתוף פעולה בין השמאנית אורלי נירן יהלום ומדריכת הטיולים והשטח מיכל קנדל

    מיכל תכיר לנו את הצמחים בשימוש האדם, פינות קסם החבויות בין העצים והשיחים ואילו אורלי תחבר אותנו לטבע ולכוחות האצורים בו ומתעוררים כעת עם פרוץ האביב.

     


     
BizMakeBiz פותח ע"י